יש לנו עמוד פייסבוק בו אנחנו מפרסמים תכנים נוספים ומעניינים שלא מתפרסמים כאן. תנו לנו לייק ותהנו גם מהתכנים הללו.


למה אני חזק במישורים וחלש בעליות?

מידי פעם באים אלי רוכבים ושואלים ״למה במישור אני רוכב עם כולם ומרגיש סבבה, אבל ברגע שמגיעים לעלייה אני מיד מתפרק״? זה נושא שהרבה אנשים לא מבינים עד הסוף, בין השאר בגלל שצריך לדעת פיזיקה בשביל להבין אותו כמו שצריך, אבל בואו ננסה לפשט את הדברים.

וואט לק״ג או וואטים אבסולוטיים?

מה עדיף, יותר וואטים או יותר וואט לק״ג? ומה המשמעות בכלל של וואטים אבסולוטיים ביחס לאלה המחולקים במשקל? זו הסוגיה שאני רוצה לגעת בה בפוסט הזה. אני מרגיש שיש הרבה חוסר בהירות וחוסר הבנה של ההבדלים בין השניים. אם אתם לא סגורים על מה הם וואטים בכלל ואיך הם קשורים לאופניים, כדאי שתפנו לפוסט קודם בנושא.

וואטים הם מדד אובייקטיבי לכמות האנרגיה שאתם מייצרים על האופניים. באופן כללי, ככל שתפיקו יותר וואטים כך תיסעו יותר מהר. עם זאת, שני אנשים יכולים לייצר בדיוק את אותה כמות וואטים אבל לנסוע במהירויות שונות לחלוטין. הסיבה לכך היא שכשאנחנו רוכבים, מופעלים עלינו מספר כוחות שמאטים אותנו. הכוחות הללו פועלים על כל אחד מאיתנו בצורה שונה בהתאם למשקל שלנו, לחיכוך עם האוויר, לאופניים שאנחנו רוכבים עליהם ועוד.

בפוסט הזה, אני אגע בעיקר בשני כוחות מרכזיים: ההתנגדות של האוויר וכוח המשיכה. אבל ישנם שני כוחות נוספים שאי אפשר להתעלם מהם: האחד הוא התנגדות גלגול . (Rolling Resistance) והשני הוא איבודי אנרגיה במערכת ההינע (קראנק, שרשרת, קסטה וכו׳).

.אם אתם מעוניים לקרוא עוד על הנושא אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט של אלון לרר בנושא, ״מה מאט אותנו״

 שני כוחות ההתנגדות המרכזיים – אוויר וכוח המשיכה

האוויר הוא הדבר שמאט אותנו הכי הרבה ברכיבה במישורים. ככל שאנחנו נוסעים מהר יותר, כך אנחנו צריכים להפעיל יותר כוח בשביל לנסוע יותר מהר. ברגע שאנחנו מתגוננים מהאוויר, על ידי רכיבה בתוך פלוטון למשל, ההתנגדות המופעלת עלינו יורדת בצורה משמעותית ונוכל לנסוע באותה מהירות גם בוואטים נמוכים יותר.

עוד כוח שמופעל עלינו ברכיבה הוא כוח המשיכה המשפיע עלינו בטיפוסים. במקרה של כוח המשיכה, ככל שאנחנו סוחבים יותר משקל כך נצטרך להפעיל יותר אנרגיה (וואטים) כדי לטפס, בייחוד כאשר מדובר בשיפועים גבוהים. לצורך העניין, רוכב ששוקל 100 ק״ג יצטרך להפעיל משמעותית יותר אנרגיה על מנת לנסוע במהירות של רוכב ששוקל 50 ק״ג. זו הסיבה לכך שרוכבי אופניים כל כך מקפידים על המשקל, ככל שישקלו פחות ויורידו ממשקל האופניים שלהם כך יטפסו מהר יותר.

האוויר מאט אותנו בעלייה בדיוק באותה צורה כמו שהוא מאט אותנו במישור. אבל בגלל שהמהירויות בעלייה הרבה יותר נמוכות, ההשפעה שלו נמוכה בצורה משמעותית. לעומת זאת, כוח המשיכה משפיע בצורה הרבה יותר משמעותית. למעשה, ככל שהשיפוע גבוה יותר ההשפעה של כוח המשיכה גדלה וזו של האוויר יורדת (עקב הירידה במהירות). למטה, ניתן לראות כמה גדלה ההשפעה של כוח המשיכה בשיפועים שונים ביחס לכוחות האחרים.

energycostbyresistanceforce-2

ההשפעה של המשקל במישור

אוקיי, אז הבנו שיש ארבעה כוחות מרכזיים שפועלים כנגדנו ברכיבה: החיכוך עם האוויר, כוח המשיכה, התנגדות גלגול ואיבודי אנרגיה במערכת ההינע. ברור לכולם שכשמדובר בכוח המשיכה, הפקטור המשפיע ביותר הוא המשקל. אבל, איך המשקל משפיע עלינו במישור?

במישורים, הכוח המרכזי שפועל עלינו הוא החיכוך עם האוויר. כוח זה אינו קשור למשקל של גופינו אלא לשטח הפנים שלנו. כשאנחנו רוכבים בתנוחת נג״ש לדוגמה, הרבה יותר קל לנו לנסוע מהר מאשר כשאנחנו בתנוחה רגילה. למה? בגלל ששטח הפנים שלנו הרבה יותר קטן – אנחנו רכונים נמוך קדימה, מכנסים את הכתפיים פנימה ובעצם מקטינים בצורה משמעותית את ״גודל החור״ שאנחנו עושים באוויר. הגורם המשפיע ביותר על המהירות בה ניסע במישור הוא לא המשקל שלנו אלא כמה אווירודינאמיים אנחנו.

יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם לחלוטין מהמשקל בהקשר הזה. ברוב המקרים, אנשים ששוקלים יותר גם יהיו בעלי נפח גוף גדול יותר ושטח הפנים שלהם יהיה גדול יותר. לכן, המשקל ממשיך לתפוס תפקיד גם כאן אבל בצורה פחותה. בשיפועים משמעותיים, רוכב ששוקל פי שניים יצטרך להשקיע בערך פי שתיים אנרגיה על מנת לטפס באותה מהירות. אבל כשמדובר על שטח פנים, רוכב ששוקל פי שתיים לא יתפוס שטח פנים גדול פי שתיים. לכן הוא גם לא יצטרך להוציא פי שתיים אנרגיה על מנת להתקדם באותה מהירות כמו הרוכב הרזה יותר. המשקל משפיע גם על התנגדות הגלגול,  המהווה בערך 13% מכלל הכוחות המתנגדים לנו במישור. ככל שנשקול יותר כך התנגדות הגלגול גדלה. ולמרות כל זאת, בהרבה מקרים דווקא הרוכב הגדול יותר יוכל לנסוע מהר יותר משום שהוואטים האבסולוטים שלו גבוהים יותר משטח הפנים והתנגדות הגלגול הנוספים שלו.

וואטים אבסולוטים

וואטים אבסולוטיים הוא דבר שהרבה מאיתנו נוטים להתעלם ממנו למרות שבמקרים מסויימים הם יכולים להיות יותר חשובים מיחס הוואט למשקל. הרבה פעמים, רוכבים גדולים יותר גם ייצרו יותר וואטים. לצורך העניין, רוכב ששוקל 50 ק״ג והסף שלו הוא 4 וואט לק״ג ייצר 200 וואט. לעומת זאת רוכב ששוקל 80 ק״ג, ייצר באותו יחס וואט/לק״ג 320 וואט. בעלייה, שניהם יטפסו באותה מהירות בערך. במישור לעומת זאת, הרוכב הגדול יותר יסע משמעותית יותר מהר. הוא מייצר יותר אנרגיה אבל שטח הפנים שלו והתנגדות הגלגול שלו אינם גדולים בצורה משמעותית מזה של הרוכב הרזה. זו גם אחת הסיבות לכך שלרוב רוכבים כבדים יחסית מנצחים בתחרויות נג״ש, הם מסוגלים להפיק יותר אנרגיה שתניע אותם קדימה ונוסעים מהר יותר.

האווירודינמיקה היא הגורם המשפיע ביותר במישור
האווירודינמיקה היא הגורם המשפיע ביותר במישור

וחזרה להתחלה

נחזור לשאלה ההתחלתית ״למה במישור אני רוכב עם כולם ומרגיש סבבה, אבל ברגע שמגיעים לעלייה אני מיד מתפרק?״ אני מקווה שכעת התשובה לשאלה הזאת ברורה לכם. במישורים, רוכבים במשקלים שונים יכולים לרכוב ביחד יחסית בקלות. כן, יש ביניהם הבדל בשטח הפנים ובהתנגדות הגלגול, אבל הם לא פרופורציונאליים להבדל במשקל שלהם. לכן, הוא לא ידרוש להוציא הרבה יותר וואטים בשביל לשמור על אותה מהירות. בעליות לעומת זאת, המצב שונה, שם היחס בין העלייה במשקל והוואטים שצריך להוציא הוא זהה. לכן, ההשפעה של השיפוע תהיה הרבה יותר גדולה.

אז מה עדיף וואטים אבסולוטיים או וואט לק״ג? כמובן שהתשובה לשאלה היא שעדיף שיהיה את שניהם: גם להעלות את הוואטים וגם להוריד את המשקל. ובכל זאת, גם אם הוואט לק״ג שלכם לא גבוה, אתם עדיין יכולים לנסוע מהר מאד במישורים בזכות כמויות הוואטים שאתם מייצרים.

דרור הוא מאמן אופניים בינלאומי מוסמך מטעם איגוד האופניים הבינלאומי, היו סי איי. הוא חוקר את עולם הפיזיולוגיה, התזונה והאימונים במטרה להביא את האתלטים שלו ליכולת המקסימלית. במקביל הוא מאמן בקבוצת רוכבי העיר הלבנה ורוכב אופניים תחרותי בעצמו. דרור הביא מספר רב של ספורטאים לעמוד על הפודיום ולסיים תחרויות איש ברזל. פנו אליו לקבלת תוכנית אימונים אישית.
וואטים לעומת וואט לק״ג

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *