מה קורה פה?

לא התאמנתי קשה כבר כמה ימים. הרגליים אמורות להיות במצב טוב, למה לעזאזל אני לא מצליח לדחוף מעבר לסף באינטרוולים של חמש דקות? ועוד על טריינר? הרי כבר ראיתי מספרים גבוהים ביותר מ-40 וואט באותו אינטרוול רק לפני חודשיים. בעצם, גם אימון האינטרוולים הקודם היה על הפנים ובכלל לא ראיתי כבר הרבה זמן מספרים טובים מהרגליים שלי. איך יכול להיות שהכושר שלי מתדרדר במקום להשתפר?

אחד מאימוני האינטרוולים הכי טובים שלי אי פעם קרה בשוויץ לפני תחילת יום הלימודים. ומאז? יוק.

אחד מאימוני האינטרוולים הכי טובים שלי אי פעם קרה בשוויץ לפני תחילת יום הלימודים. ומאז? יוק.

עוד אימונים?

אולי אני צריך להוסיף עוד אימונים חזקים? אבל למה? בסך הכל יש לי מספיק שעות רכיבה ובאחוז מספק מהן אני רוכב קשה. לא נראה לי שהבעיה היא בנקודה הזאת… אבל אולי בכל זאת? אולי אני לא מתאמן מספיק שעות? לא, לא, דווקא מבחינת שעות רכיבה המצב בסדר. כושר אירובי? חזק ויציב. טוב… אז כנראה שהסיפור הוא לא בצד הזה.

מתי נחתי?

מתי נחתי? מתי באמת עשיתי שבוע מנוחה בתקופה האחרונה? מאז שחזרתי מקורס המאמנים בשוויץ לא עשיתי אחד כזה כי רציתי ״לחזור לכושר״ אחרי שלא התאמנתי שם מספיק (לכאורה). ולפני שוויץ לא יצא לי לעשות שבוע מנוחה כי חשבתי שלא אתאמן שם מספיק. ולפני זה? אני לא ממש זוכר.

מנוחה ולא האימונים היא זו שמשפרת אותנו

מנוחה ולא האימונים היא זו שמשפרת אותנו

אז בוא נחזור אחורה

שלושה וחצי חודשים עברו בלי שעשיתי שבוע של הורדת עומס משמעותית. שלושה וחצי חודשים?! מה? איך זה יכול להיות שכל כך הרבה זמן לא נחתי כמו שצריך? זה יותר מרבע שנה! עובר שבוע, שבוע על סיכומי האימונים ובשום מקום אין מנוחה, הורדת עומס, כלום. קצת בשוויץ יש פחות שעות אבל רובן הפכו לשעות ריצה כך שהן לא באמת הורידו את העומס מהגוף.

יותר שעות ריצה, שעות רכיבה עם הרבה טיפוס, אינטרוולים. ירדו השעות, אבל לא העצימות. מנוחה לא הייתה שם בארץ השוקולד

יותר שעות ריצה, שעות רכיבה עם הרבה טיפוס, אינטרוולים. ירדו השעות, אבל לא העצימות. מנוחה לא הייתה שם בארץ השוקולד

אז… ננוח

המסקנה המתבקשת היא כמובן לנוח יותר. להפוך את שבוע המנוחה שאני נמצא בו לקל אפילו יותר ולהאריך אותו עוד קצת. עם זאת, הרבה פעמים יש לאנשים נטייה להגיע דווקא למסקנה ההפוכה – המספרים שלי יורדים? אני לא בכושר? כנראה שאני צריך להתאמן יותר. זה טבעי, גם אצלי המחשבות הראשונות שעלו בראש היו שאני צריך להתאמן יותר קשה. אבל לא, כנראה שאם מתאמנים, ובכל זאת הכושר יורד, הסיבה לכך היא לא במחסור באימונים, אלא בצד השני של המשוואה – מחסור במנוחה. ולכן, את הפוסט הזה אני כותב בשבת בבוקר – בשעה שבד״כ אני נמצא בה על האופניים. אתמול לא התאמנתי גם כן ומחר אני גם אנוח, ובנוגע ליום שני, עוד נראה.

מאמן ומנוחה

תכלס, פישלתי. אין לי דרך אחרת להגיד את זה. לא שמתי לב שלא נחתי כל כך הרבה זמן, והגוף שלי פשוט הראה לי את זה בצורה הברורה ביותר (מה שמאד פשוט כשיש וואטים). מאמן אישי, שמסיבות שונות כרגע אין לי, היה שם לב לזה, ומוודא שאני נח. אפילו שאני מודע לחשיבות הנושא ומאד משתדל לקחת שבוע מנוחה כל שלושה שבועות, עדיין זה התפספס.

ואתם? מתי בפעם האחרונה הורדתם עומס? אולי זה הזמן?

דרור הוא מאמן אופניים בינלאומי מוסמך מטעם איגוד האופניים הבינלאומי, היו סי איי. הוא חוקר את עולם הפיזיולוגיה, התזונה והאימונים במטרה להביא את האתלטים שלו ליכולת המקסימלית. במקביל הוא מאמן בקבוצת רוכבי העיר הלבנה ורוכב אופניים תחרותי בעצמו. דרור הביא מספר רב של ספורטאים לעמוד על הפודיום ולסיים תחרויות איש ברזל. פנו אליו לקבלת תוכנית אימונים אישית.
כך עשיתי את הטעות מספר אחת בספר

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *