לכבוד כניסת ענף הרכיבה הישראלי לתקופת הבסיס אתמקד בתקופה הקרובה בסוגיות הנוגעות לתקופה זו בעונה. עם זאת, לפני שנוכל לדבר על סוגיות הנוגעות לתקופת הבסיס, חשוב שנבין מהי תקופה זו והיכן היא משתלבת במבנה העונה הכללי. לכן, במסגרת פוסט זה אסביר את מבנה העונה הקלאסי של ספורטאי סיבולת בדגש על רוכבים וטריאתלטים. כבר כאן אומר שזה לא המבנה היחיד וקיימים גם אחרים אשר אולי אגע גם בהם בעתיד, אבל מרבית המאמנים משתמשים במבנה שאתאר כאן וזהו ללא ספק המבנה הקלאסי ביותר.
העונה מתחלקת למספר תקופות אימון שלכל אחת מהן מאפיינים שונים. בכל אחת מתקופות האימון נתמקד במערכות פיזיולוגיות שונות על מנת להביא לשיפור בהן. בהמשך העונה נמשיך לתחזק את המערכות הפיזיולוגיות הללו אך ההתמקדות תהיה במערכות אחרות. המערכות הפיזיולוגיות השונות יבנו האחת על גבי השנייה במעין צורה של פירמידה. בבסיס הפירמידה נעמיד יכולות פיזיולוגיות הדרושות על מנת לבנות את המערכות הפיזיולוגיות הממוקמות גבוה יותר בפירמידה. באופן כללי, תחילת העונה תכלול אימונים פחות עצימים מאלה שבהמשכה. כמו כן, ככל שהעונה תתקדם כך האימונים יהפכו להיות דומים יותר למטרה שלשמה אנו מתאמנים. זו גם אחת הסיבות לכך שלכל ספורטאי תיבנה העונה בצורה שונה.
התקופה הראשונה בעונה היא תקופת ההכנה והיא מתקיימת בארץ באיזור חודש ספטמבר. תקופה זו היא אופציונאלית ותלויה באורך הפגרה שעשינו ובמאפיינים ספציפים של הספורטאי. התקופה מתאפיינת בעיקר בחזרה ל"ראש של אימונים", לאחר תקופת הפגרה בה נחנו מהם, ותכלול אימונים שיכינו אותנו לקראת העונה עצמה. האימונים בתקופה זו הינם בעצימות נמוכה, בדגש על עבודה על המנוע האירובי, ובהרבה מקרים תתאפיין דווקא בעבודה על סוגי ספורט שונים מהספורט המרכזי שלנו: שחייה, ריצה, רכיבת שטח, רולר בליידס וכדו'. מעבר לעבודה האירובית, בתקופה זו נדגיש גם חיזוק של הגוף ברמה קלה יחסית על מנת להכין אותו לקראת מאמצי חיזוק גדולים יותר בהמשך העונה. דבר נוסף אשר יודגש בשלב זה הם תרגילי מהירות: למשל רכיבה בקאדנס גבוה או תרגילי טכניקת ריצה שונים.
התקופה השנייה, ובעיני גם והחשובה ביותר בעונה היא תקופת הבסיס. בתקופה זו נאמן מספר כלים בארסנל שלנו: המנוע האירובי, כוח ותרגילי מהירות, אך בצורה אינטנסיבית יותר מזו שבוצעה בתקופת ההכנה הקצרה יחסית. תקופה זו היא הארוכה ביותר ונמשכת חודשיים – שלושה, בתלות בוותק המתאמן. מתאמנים בעלי ותק גדול יותר יזדקקו לתקופת בסיס קצרה יותר. התקופה מחולקת לשלושה חלקים: בסיס 1, בסיס 2 ובסיס 3 שמתאפיינים בעלייה הן בנפח הרכיבה והן בעצימותה. יתרה מזאת, ככל שתתקדם התקופה כך גם נעבור מסוגי הספורט המשלימים לספורט הספציפי שלנו. מעבר לעבודה על המנוע האירובי, נעבוד בתקופה זו גם על כוח במאפיינים שונים לאורך תקופות הבסיס השונות. בנוסף, כמו בתקופת ההכנה, גם כאן יודגשו תרגילי מהירות וטכניקה כמו קאדנס מהיר, פידול חלק יותר וכדו'. ככל שנתקדם בתקופת הבסיס עצימות האימונים תעלה ומעבודה רק בטווחי עבודה נמוכים, נעלה עם הזמן גם לעבודה בדפקים גבוהים יותר, נשלב יותר עליות וכדו'.
התקופה השלישית בעונה היא תקופת הבנייה שגם היא מחולקת לבנייה 1 ובנייה 2. לרוב, תהיה יותר מתקופת בנייה אחת בעונה כתלות בכמות השיאים אליהם אנו שואפים להגיע במהלכה. נפח האימונים בתקופה זו יורד ומתחלף באימונים עצימים הרבה יותר מאלה שהורגלנו בהם עד כה, ובעיקר אימוני אנאירובי, אימוני אינטרוואלים עצימים. בנוסף, בתקופה זו תודגש העבודה על סיבולת כוח ובמידה פחותה כוח. חשוב להדגיש שלא ננטוש את העבודה על המנוע האירובי במסגרת זמן זו. אימונים אלה ממשיכים להיות חשובים מאד, אך יערכו פחות מאשר בתקופות המוקדמות יותר בעונה. בעקבות אימוני האינטרוואלים המשולבים בתקופה זו, היא הופכת לתקופה בה מצטברת הרבה מאד עייפות פיזית ומנטאלית. חשוב לוודא שלא מגזימים בה על מנת להימנע מאובר-טריינינג.
התקופה הבאה אחרי הבנייה היא הפיק, תקופת השיא. בתקופה זו יורדים נפחי האימונים בצורה משמעותית ומצד שני האימונים הופכים להיות מאד אינטנסיביים. הרעיון הבסיסי בתקופה זו הוא להגיע לאימונים הקשים עם רגליים טריות ככל האפשר על מנת שנוכל לדחוף את גבולות המאמץ שלנו לשיאים חדשים. על מנת להגיע עם רגליים טריות לאימונים, נפח האימונים השבועי יורד בצורה משמעותית ובאימונים מודגשת בעיקר העצימות.
לאחר תקופת הפיק, מגיעה תקופת השיא, תקופת מירוצי המטרה עצמם. במקומות בהם יש הרבה תחרויות, אלה יהוו את הבסיס המרכזי לאימונים. בארץ, לפחות בתחום האופניים, אנחנו נדרשים לקיים אימונים מקבילים לעצימות במירוצים על מנת לשמור על כושר גבוה. גם כאן הדגש המשמעותי הוא על עצימות.
תקופת מעבר היא התקופה שמגיעה אחרי תקופת השיא, לאחר שמסתיים המירוץ החשוב האחרון בתקופה. תקופה זו נמשכת כשבוע וכוללת אימונים רגועים ולא ארוכים במיוחד. המטרה היא לתת לגוף להתאושש מכל העומס ששמנו עליו לאורך החודשים האחרונים במטרה שיוכל להתרומם שוב, חזק יותר, לקראת השיא הבא של העונה. במידה וסיימנו את העונה, תקופת המעבר תהפוך בעצם להיות תקופת הפגרה שלאחריה נחזור שוב אל תקופת ההכנה וחוזר חלילה.
במידה והעונה מורכבת משיאים נוספים נחזור אל תקופת הבנייה לאחר תקופת המעבר ולעיתים אף אל תקופת בסיס במטרה לבנות מחדש את המערכות הפיזיולוגיות הדרושות בהמשך העונה. במרבית המקרים, השיא השני של העונה יהיה גבוה יותר מהשיא הראשון בעקבות הכניסה אליו בכושר גבוה יותר.
זהו המבנה הקלאסי של עונה, קיימות גם צורות בנייה אחרות, אבל זהו המבנה בו משתמשים מרבית המאמנים כיום. אני מקווה שזה עושה קצת סדר בסיבות לכך שהאימונים לאורך העונה נראים כמו שהם נראים. חשוב להדגיש גם שזהו רק המבנה הכללי של העונה, ממנו צוללים פנימה אל תוך כל אחת מתקופות האימונים ובונים את התוכנית היעודית עבורן. עוד נדון בנושא.
אחלה כתבה , כתוב יפה וברור.