יש לנו עמוד פייסבוק בו אנחנו מעלים תכנים נוספים מרחבי האינטרנט הנוגעים לעולם הספורט. אתם מוזמנים לעשות לנו לייק ולקבל הן עדכונים מסוג זה והן עדכונים מהאתר בנוגע לכתבות חדשות.
כספורטאים, יש לרבים מאיתנו נטייה לחשוב שככל שנעשה אימונים קשים יותר כך נשתפר יותר. באופן אינטואיטיבי זה נשמע מאד הגיוני, ככל שהמאמץ עולה כך הגוף נדרש להתחזק יותר, אבל כשמתעמקים בנושא רואים כמה הדבר שגוי.
טווחי אימון שונים, או רמות מאמץ שונות, משפיעים בצורה שונה על מערכות הגוף. לא מדובר רק במערכות הנשימה והדם אשר את פעולתן אנו מרגישים בצורה המשמעותית ביותר בעת מאמץ גופני. אפילו לא מדובר במערכת השרירים, אלא בהרבה מאד מערכות נוספות. חלק ממערכות אלה מוכרות לנו יותר כדוגמת המערכת החיסונית או מערכת העצבים אבל אחרות פחות כמו המערכת האנדוקרינית, ההורמונאלית. אימונים משפיעים על כל אחת ממערכות הגוף בצורה שונה ולכל אחת מהן זמן התאוששות שונה. מעבר לכך, מאמץ גופני משפיע גם על תהליכים ברמת התא שגם להם חשיבות רבה על השיפור בכושר.
לאימונים בטווחים שונים השפעות שונות על הגוף, ואנחנו נשתמש בטווחי האימון השונים על מנת להביא לשיפור במערכות השונות שיביאו למיקסום יכולותינו. בחלק מהמקרים הדבר ידרוש עבודה במאמצים גבוהים במיוחד, אך באחרים דווקא מאמצים קלים יביאו לשיפור משמעותי יותר. חשוב להיות מודעים להשפעות השונות על הגוף של אימונים בטווחים שונים ולכך שאנו נדרשים לתת לכלל המערכות את הזמן להתאושש מהמאמצים השונים לפני שנאמן אותן שוב.
בניגוד גמור לגישתינו כספורטאים שהיא להתאמן קשה ככל האפשר, מרבית המחקרים מראים שרוב האימונים שלנו צריכים להיות דווקא בטווחים הקלים יותר. הדבר נכון במיוחד למתאמנים בעלי שאיפות גבוהות אשר מסוגלים להתאמן כמות שעות משמעותיות. האימונים הקלים, או אימוני הנפח, משפרים מרכיבים שונים בגופינו שעל בסיסם יבנו העצימויות הגבוהות. שיפור אחד לדוגמה הוא יכולת הגוף לנצל שומן במקום פחמימות. ככל שהגוף מגדיל את יכולתו לנצל שומן, כך הוא מנצל פחות פחמימות ולמעשה חוסך אותן לעת הצורך. הפחמימות הן הדלק הסילוני של הגוף, זה שמנוצל כשבאמת צריך לעבוד קשה במירוץ, ולכן נרצה לשמר אותן ככל שנוכל. זו רק דוגמה אחת אבל קיימות דוגמאות נוספות שעוד נעסוק בהן כאן.
מעבר לכך, גם ברמת האימון עצמו נרצה לשלב טווחי עבודה שונים. כאשר נעשה אימון אינטרוולים נשתדל להשקיע את מירב המאמץ באינטרוול, אבל כשזה מסתיים, נעבור לעבוד בטווח קל שבו נתאושש ולא בטווח בינוני שימנע מאיתנו לבצע שוב מאמץ מקסימאלי בעת האינטרוול. אותו הדבר נכון גם לאימוני התאוששות שבהם נשקיע בהתאוששות שלנו, כלומר נעבוד בטווח קל מאד שיאיץ את ההתאוששות שלנו, אבל לא ישים עומס נוסף על הגוף.
כל הנושא נכון גם לאימונים קשים יותר, בהם נרצה דווקא לעבוד קשה. עם זאת, כנראה שאצל רובינו טמועה עמוק היכולת לעבוד קשה, אך דווקא היכולת לעבוד קל היא זו שדורשת מאיתנו בגרות. זוהי גם אחת הסיבות המרכזיות בעיני לעבודה עם מאמן. מאמן בונה ומבקר את תוכנית האימונים שלנו כך שיקפיד על כך שנעבוד קל בעת הצורך וקשה כשנידרש לכך. כאשר אנחנו מתאמנים לבד, אין מי שיבקר על סוג האימונים שלנו ויוודא שאנחנו עובדים בטווחים הנכונים או מישהו שיגיד לנו מתי לעבוד באיזה טווח.
לסיכום, נגענו פה בקצרה בנושא של טווחי אימון על מנת להציג מבוא לנושא. לכל טווח אימון השפעה שונה על הגוף. רובינו נופלים בכך שאנחנו לא מתאמנים מספיק בטווח הקל, זה שמרגישים בו הכי פחות את המאמץ. טווח זה הוא החשוב ביותר על מנת לקדם את הכושר הגופני וחשוב שנשקיע בו הרבה מזמן האימון שלנו.
