סיבי השריר בגוף

הירשמו לרשימת התפוצה של Train by Science ותקבלו במייל עדכונים בנוגע למאמרים ופרקי פודקאסט חדשים. ההרשמה כאן

סיבי שריר – כמו חוט חשמל

חתכתם פעם חוט חשמל? אם כן, אז בוודאי ראיתם שהוא בנוי מסיבי נחושת קטנים שמאוגדים בתוך כבל שלצידו כבלים נוספים הבנויים באותה צורה. כלל החוטים והכבלים הללו מתאגדים אל כבל גדול יותר שמבחינתנו הוא חוט החשמל. מפתיע לראות שגם שרירי הגוף שלנו בנויים בצורה דומה.

השריר בנוי מסיבים קטנים אשר מאוגדים להם יחדיו אל עצב אשר מעביר להם פקודות. ניתן לדמות את מבנה השריר גם להיררכיה צבאית. בתחתית ההיררכיה נמצאים חיילים קטנים, הם אותם סיבי שריר, מעליהם נמצא מ״כ (עצב) שמעליו נמצא המ״מ, המ״פ וכן הלאה עד שמגיעים לרמטכ״ל (המוח). המערכת להעברת הפקודות היא מערכת העצבים ועליה אדון בנפרד משום שעיקר עניינינו כאן הוא מערכת השרירים. לעצב אין יכולת להעביר פקודה רק לחלק מהסיבים אשר מאוגדים תחתיו, לכן בכל פעם שהנ"ל מעביר הוראה, כלל הסיבים תחתיו יבצעו אותה. השילוב בין העצב לבין סיבי השריר נקרא יחידה מוטורית.

סוגי סיבי שריר – אדומים לבנים וורדרדים

כאמור, כל שריר בנוי מסיבי שריר. עם זאת, לא כל סיבי השריר זהים. קיימים בגופינו שלושה סוגי סיבים אשר להם אופי שוני: סיבים אדומים, סיבים לבנים וסיבים ורדרדים. כפי שוודאי כבר ניחשתם, לא בכדי ניתנו לסיבים שמותיהם ואכן צבעם מתאים לשמם. הסיבים האדומים מלאים בנימי דם לעומת הסיבים הלבנים שאינם כאלה. לסיבים הורדרדים קיימת יכולת התמיינות לכל אחד מסוגי הסיבים האחרים כך שיפעלו בצורה דומה להם. אז מה בעצם ההבדל בין הסיבים השונים?

סיבי שריר הלבנים

הסיבים הלבנים, והעבים יותר מבין שני הסוגים, הם אלה אשר פועלים בעת עצימויות גבוהות. לסיבים אלה יכולת עבודה במהירות גבוהה, לאורך טווחי זמן קצרים יחסית והם יוצרים מתח התכווצות גבוה (או הרבה כוח). לכן, כאשר אנחנו עובדים על הכושר האנאירובי שלנו, הסיבים המרכזיים שפועלים הם הסיבים הלבנים. סיבים אלה אינם דורשים חמצן לצורך הפקת אנרגיה ובעקבות כך הם גם מייצרים את חומצת החלב שחורכת את רגלינו לאחר אינטרוולים קצרים (העסק יותר מסובך מזה אבל לא אלאה אותכם בכימיה של תהליך הפקת האנרגיה ברמת סיבי השריר כעת). למעשה, קיימים גם תת סוגים של סיבים לבנים אבל עליהם אפרט בהזדמנות אחרת.

סיבי שריר האדומים

הסיבים האדומים, שהינם דקים יותר מהלבנים, הם אלה אשר פועלים בעת מאמצים מתמשכים יותר. סיבים אלה פועלים לאורך זמן ארוך ומייצרים מתח התכווצות נמוך יותר מאשר הלבנים. בסיבים אלה הרבה נימים שבהם זורם דם ולכן צבעם אדום. הסיבים האדומים מפיקים אנרגיה בעזרת שימוש בחמצן, המגיע מהדם. כמות האנרגיה שסיבים אלה מסוגלים לייצר נמוכה משמעותית אמנם מכמות האנרגיה שמיוצרת בסיבים הלבנים, אך בפעילויות מתמשכות כמו רכיבה הם אלה אשר ישאו במרבית הנטל בעקבות יכולתם לפעול לאורך זמן.

לכל אחד יחס שונה בין הסיבים

לכל אחד מאיתנו יחס שונה בין שרירים אדומים ללבנים. לאצני 100 מטר אשר מפיקים כוח עצום לזמן קצר, יחס סיבים לבנים לאדומים גבוה מזה של כלל האוכלוסיה. לעומת זאת, לרצי מרתון יותר סיבים אדומים מאשר לבנים לאור כך שזקוקים לייצור אנרגיה ארוך טווח בעצימות פחותה. שוני זה בין היחסים של סיבי השרירים בא לידי ביטוי במבנה הגוף של האתלטים השונים: אצני 100 מטר או מרימי משקולות יהיו בעלי גוף שרירי הרבה יותר מאשר רצי מרתון. הדבר נובע לא רק מצורכי הספורט, אלא גם מהעובדה שהסיבים הלבנים עבים יותר מהאדומים.

במירוצי אופניים אנחנו נדרשים לשני סוגי סיבי השריר. בעת סגירת בריחה, יציאה לספרינט, יציאה מסיבובים וכו' אנחנו נדרשים להפעיל את הסיבים הלבנים שלנו. עם זאת, מדובר באחוז קטן מהמירוץ ולמעשה עיקר הנטל לאורך המירוץ יפול על הסיבים האדומים.

יחס סיבי השרירים משפיעים על הביצועים שלכם

היחס השונה בין סיבי השריר בין אנשים שונים משפיע על היכולות שלהם, הדבר לא קשור רק באימון או במוטיבציה אלא גם בגורמים אלה. לא סתם, רוכב אחד מסוגל להפיק ספרינטים מדהימים בעוד האחר לא ולהיפך, רוכבים מסויימים מסוגלים לטפס הרים בקצב מסחרר לאורך זמן בעוד האחרים משתרכים מאחור. כמובן שניתן להתאמן ולהשתפר בכל אחד מהדברים עד רמה מסויימת וכך גם חשוב לעשות אבל השיפור הוא מוגבל. עם זאת, חשוב שכרוכבים נכיר את הפרופיל שלנו ונדע לנצל את חוזקותינו ולהסתיר את חולשותינו בצורה טובה.