יש לנו עמוד פייסבוק בו אנחנו מעלים תכנים נוספים מרחבי האינטרנט הנוגעים לעולם הספורט. אתם מוזמנים לעשות לנו לייק ולקבל הן עדכונים מסוג זה והן עדכונים מהאתר בנוגע לכתבות חדשות.
פוסט זה הינו חלק מסדרת כתבות בנושא אימוני בסיס, תוכלו למצוא את שאר הפוסטים כאן:
– מבנה עונה לרוכבים וטריאתלטים
– מרכיבי הכושר בתקופת הבסיס
– השינויים הפיזיולוגיים הנובעים מאימוני נפח
– ככה תעלו את הסף שלכם
אחרי שבשבוע שעבר נגענו במרכיבי הכושר עליהם אנו עובדים בתקופת הבסיס, השבוע ניגע בהשפעות הפיזיולוגיות של תקופה זו. בעיני, הדבר שנותן את המוטיבציה הרבה ביותר להצליח לעבוד בטווחי האימון הנכונים הוא לדעת מה ההשפעה של כל אחד מהם על הגוף וזהו הדבר שיוסבר במסגרת הפוסט הנוכחי. לכל טווח אימון השפעה שונה על הפיזיולוגיה של הגוף. תקופת הבסיס יוצרת שינויים משמעותיים ביותר בגוף שעל בסיסם נבנה את המאמצים העצימים של המשך העונה.
השינוי הראשון אליו אנחנו שואפים במהלך הבסיס הוא ביכולת ניצול השומנים על ידי הגוף. שיפור יכולת זו מאפשרת לנו להתמודד עם העומסים המשמעותיים בסופם של מירוצים ארוכים והופכת את הגוף שלנו ליעיל יותר מבחינה אנרגטית. השומן הוא מקור אנרגיה כמעט בלתי נדלה, אפילו אצל הרוכבים הרזים ביותר, וזאת לעומת הפחמימות שבהן אנחנו מוגבלים הרבה יותר. בגופינו כ-1500 קלוריות של פחמימות אשר ידוללו לחלוטין במהלך מירוץ או רכיבה של 3-4 שעות.
ככל שעולה רמת המאמץ כך עולה אחוז הניצול של הפחמימות. כידוע, רמת המאמץ נוטה לעלות לקראת סוף מירוצים, השלב בו אנו זקוקים לפחמימות ביותר. במידה ולא נשפר את יכולת הגוף לשרוף שומנים על חשבון פחמימות נגיע לשלב זה ללא הפחמימות להן אנו זקוקים. במילים אחרות נאבד את המירוץ מהסיבה הפשוטה שלא יהיה לנו את מקור האנרגיה המתאים לשלב הזה. רכיבות הבסיס הארוכות, בעצימויות נמוכות, גורמות לשיפור הניצול של שומן על ידי הגוף, או במילים אחרות לחיסכון בפחמימות. אתם תיווכחו שככל שיתקדמו אימוני הבסיס כך תזדקקו לאכול פחות פחמימות במהלך האימונים וזאת בזכות השיפור בניצול השומן.
השינוי הפיזיולוגי השני שקורה במהלך אימוני הנפח הוא במערכת הדם. התפקיד המשמעותי ביותר מבחינתנו של מערכת הדם הוא העברת חמצן לרחבי הגוף. החמצן מוזרם על ידי מערכת הדם אל חלקי הגוף השונים. החמצן מועבר לשרירים אשר משתמשים בו על מנת לייצר אנרגיה ולאחר השימוש בו פולטים פחמן דו חמצני אל הדם. אותו הדם מועבר שוב דרך הלב אל הריאות, שם הוא מוטען בחמצן חדש, מוזרם שוב ללב ומשם לשאר חלקי הגוף וחוזר חלילה.
כמות הדם המגיעה אל חלקי הגוף מוגבלת על ידי שני גורמים מרכזיים. הגורם הראשון הוא המשאבה, הלב. ככל שלאחרון יכולת להזרים יותר דם בכל פעימה כך נוכל להעביר יותר דם לחלקי הגוף השונים. בגלל שכמות הדם בגוף מוגבלת אנחנו למעשה ממחזרים את אותו הדם ומעבירים אותו שוב ושוב באותו המסלול. ככל שמשאבת הלב תהיה חזקה יותר כך נוכל להזרים את הדם יותר פעמים בגוף ובכך לספק לשרירים את החמצן לו הם דרושים.
הגורם המגביל השני של מערכת הדם הוא הצינורות עצמם: העורקים, הוורידים והנימים. אני מדמיין זאת ככביש ראשי אשר מתפצל לתתי כבישים. על מנת שכל רכב יוכל להגיע לכל בית, צריך שהכבישים יחוברו לכל בית. מעבר לכך, על מנת למנוע פקקי תנועה אנו זקוקים לכמה שיותר כבישים ראשיים שיובילו את התנועה לשם. אותו הדבר נכון גם למערכת הדם, אימונים מגדילים את כמות כלי הדם. במהלך אימוני הנפח באופן ספציפי אנחנו מייצרים נימים חדשים, אותם כלי דם קטנטנים שמתחברים לתאי השריר עצמם. בעקבות גידול הנימים החדשים אנו משפרים את הגעת החמצן לשרירים וכך את האנרגיה המופקת בהם. לא רק זאת, אלא גם נפח הדם, כמות הדם, המוזרמת בגוף גדלה בזכות אימוני הנפח. כלל השיפורים הללו מובילים בסופו של יום ליותר חמצן שמוזרם לשרירים וכך לייצור מוגבר של אנרגיה בהם.
שיפור פיזיולוגי שלישי הנובע מאימוני הבסיס הוא עלייה בכמות המיטוכונדריות בשרירים. המיטוכונדריות הן תחנות הכוח של השרירים ובהן מיוצרת האנרגיה על מנת להביא לפעילותם. באופן כללי, ניתן לומר שככל שיהיו בשרירים יותר מיטוכונדריות כך הם יוכלו להפיק יותר אנרגיה. אימוני הנפח הם אלה שמובילים לבנייה של מיטוכונדריות נוספות בשרירים וזו עוד סיבה לחשיבותם הרבה.
עוד שיפור חשוב הקורה במסגרת אימוני הנפח הוא עלייה בכמות האנזימים האחראים על פינוי חומצת החלב (או למעשה חומרים שעולים ביחס ישיר אל חומצת החלב) בשרירים החוצה אל הדם. עם העלייה בחומרים אלה בשרירים כך עולה תחושת הצריבה בשרירים, דבר המוביל בסופו לכך שנאלץ להוריד עצימות. כאשר עולה כמות האנזימים המפנים את חומצת החלב בשרירים כך תשתפר יכולתם לפנותה החוצה, מה שיביא לעלייה בסף שלנו.
לסיכום, מגוון שינויים פיזיולוגיים מתרחשים בגופינו בזכות אימוני הנפח. השינויים כוללים שיפור ביכולת ניצול השומן על ידי הגוף, שיפורים במערכת הדם, בכמות המיטוכונדריות בתאי השרירים וגם שיפור ביכולת הגוף לפנות חומצת חלב מהשרירים. כלל השיפורים הללו מביאים לכך שנוכל לעמוד במאמצים גבוהים יותר ולאורך זמן רב יותר. בשלבים הבאים של העונה, כאשר נעבוד בטווחי אימון גבוהים יותר נזכה ליהנות מההשפעה של השינויים הפיזיולוגיים הללו בגוף ולהגיע לעצימויות גבוהות מאי פעם.
