האם אתם חיים בשלום עם החיידקים שלכם?

אתם… לא ממש אתם

ידעתם שהגוף שלכם הוא לא ממש ״שלכם״? כלומר, כמובן שהוא שלכם, אבל מבחינת הגנים בגוף שלכם – אתם מהווים רק 10% מהגוף שלכם. זה הכל! אז איפה כל שאר 90 האחוזים אתם בטח תוהים. ובכן, שאר 90% הם בכלל גנים של חיידקים שיושבים בכל חלקי הגוף שלכם. אפילו המקום הכי סטרילי בגוף העיניים – בהם יש את הכמות הקטנה ביותר של חיידקים – מכילות מאות סוגים שונים של חיידקים

מי צריך חיידקים ומה הם עושים?

המעי הגס שלכם הוא המקום עם הכי הרבה חיידקים בגוף והוא מכיל מיליארדי חיידקים שונים. אנחנו עדיין לא מכירים את רוב אוכלוסיית החיידקים הזאת ועדיין יודעים עליה מעט מאד. יחד עם זאת, אנחנו מבינים שיש להם תפקיד מאד חשוב בגוף ושיש להם יכולת אפילו להשפיע על איך שאנחנו חושבים. לדוגמה, כשאתם מחליטים להימנע מאכילת שוקולד, החיידקים ״אוהבי השוקולד״ במערכת העיכול שלכם יאותתו למוח בצורה ברורה שיביא שוקולד, מה שיעלה אצלכם את החשק למתוק הזה. החיידקים בגוף שלכם עוזרים במניעת מחלות, בהורדת דלקתיות ועוד. 

מצד שני, איזון לא נכון של חיידקים יכול גם לגרום למחלות בגוף. היום מעריכים שיש קשר בין מחלות כמו קרון וקוליטיס ובין אוכלוסיית החיידקים בגוף. בעבר המחלות האלה היו מאד נדירות והיום הן הופכות לנפוצות יותר ויותר. יתרה מזאת, בעבר המחלות האלה לא היו קיימות בילדים והיום… אנחנו רואים אותן יותר ויותר. בעת הלידה, אימהות מעבירות חלק מהמיקרוביוטה (אוכלוסיית החיידקים) שלהן לילדים במסגרת המעבר שלהם בתעלת הלידה. אחת ההערכות כיום היא שזו הסיבה לכך שאנחנו רואים את המחלות הללו בגילאים כל כך צעירים כיום – האמהות שסבלו במשך שנים מתזונה לקויה ומאוכלוסיית חיידקים לא בריאה, בעצם מעבירות את זה לילדים. 

איך לשפר את אוכלוסיית החיידקים

פעילות גופנית משפרת בצורה משמעותית את מגוון ואת כמות החיידקים במערכת העיכול. אלה שני דברים חיוביים מאד לבריאות תקינה. 

לצד פעילות גופנית יש שתי דרכים נוספות בעזרתן אנחנו יכולים להשפיע על אוכלוסיית החיידקים בגוף שלנו. האחת היא לקיחת פרוביוטיקה. זו יכולה להגיע ממגוון מקורות כגון כדורים, יוגורט, כרוב כבוש ומאכלים אחרים שכוללים אוכלוסיית חיידקים פעילה. על פי חן שרייבר, התגובה של הגוף לכדורים האלה היא זו שמשפיעה על האוכלוסיה בגוף עצמו. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איזה חיידקים בדיוק צריך להכניס על מנת להגיע להשפעה חיובית מסויימת וכן אנחנו רואים שונות בין אנשים שונים בתחום זה. האינדיבידואליות בתחום מאד גדולה. 

מעבר לפרוביוטיקה אנחנו גם יכולים להשפיע על אוכלוסיית החיידקים בגוף בעזרת פרביוטיקה (כותבים את זה דומה אבל זה לא אותו דבר). הפרביוטיקה זה בעצם סוג המאכלים שאנחנו אוכלים בדגש על סיבים. אמנם יש סיבים רבים שאנו כבני אדם לא מסוגלים לעכל, אבל דווקא החיידקים בקיבה שלנו כן יכולים. לדוגמה, ארטישוק ירושלמי מכיל הרבה סיבים טובים מאד לחיידקים. לחיידקים הם מצויינים, אבל אצלנו הם גורמים לתופעות לוואי כגון גזים וכאבי בטן… שרייבר ממליץ על אכילה של סיבים רבים, כולל סיבים מירקות על מנת לפתח את אוכלוסיות החיידקים הטובות בגוף. 

האם זה יכול לעזור לביצועים ספורטיביים?

אמנם מחקרים בתחום זה עדיין לא מראים קשר ישיר בין פרוביוטיקה וביצועים ספורטיביים. אבל חן שרייבר מספר שבמהלך העבודה עם המטופלים שלו הוא מצליח לשפר תסמינים כגון פטריות במערכת הרבייה, מחלות נשימה ועוד על ידי שימוש בפרו ופרה ביוטיקה. צמצום המחלות האלה מאפשרות לספורטאים להתאמן בצורה טובה יותר ועל ידי כך גם לשפר את הכושר שלהם.

להעמקה משמעותית בנושא זה היכנסו לפרק פודקאסט עצמו. 

ליצירת קשר עם חן שרייבר:
– Facebook: Chen Schreiber
– Email: schriebon@gmail.com
– Phone: 054-5898292