בפרק זה נדבר על מערכות האנרגיה בגוף: המערכת האירובית, המערכת האנאירובית והמערכת האנאירובית אלאקטית. במהלך הפרק אני מסביר על כל המערכות בנפרד, ההבדלים ביניהן, ובאיזה סיטואציות המערכות האלה משמשות אותכם במהלך מירוצים. אני מסביר גם על איך אנחנו עובדים על המערכות האלה במהלך אימונים ולמה חשוב ליצור איזון ביניהן.
הקדמה
הגוף דורש אנרגיה עבור כל פעולה: ריצה, נשימה, חשיבה. האנרגיה בגוף מגיעה ממולקולה שנקראת ATP ממנה יש לנו כמות מועטה בגוף. ה-ATP בגוף שלנו מתחדש כל הזמן וכך אנחנו מסוגלים להמשיך לחיות. למעשה תהליך יצירת האנרגיה הוא תהליך של פירוק והרכבה של ATP. תהליכי חידוש האנרגיה האלה מגיעים משלוש מערכות: האירובית, האנאירובית לאקטית והאנאירובית אלאקטית. כל אחת מהמערכות האלה יודעת לחדש את ה-ATP בקצב שונה.
המערכת האנאירובית אלאקטית
המערכת אינה דורשת חמצן ומשמשת לפרקי זמן מאד קצרים של 10-15 שניות במהלכן כמות האנרגיה שנזרקת היא מאד גדולה. המערכת משמשת למשל בספרינטים. הבעיה עם המערכת הזאת היא שלוקח לה זמן ארוך להיטען מחדש, זמן של 2-5 דקות. במשך פרק הזמן הזה לא תוכלו לעשות ספרינט All Out נוסף.
המערכת האנאירובית לאקטית
כמו המערכת האלאקטית גם מערכת זו לא דורשת חמצן. היא משמשת לפרקי זמן קצרים יחסית של עד כ-2 דקות. המערכת הזו נותנת משמעותית פחות אנרגיה מאשר המערכת האנאירובית אלאקטית ומייצרת סדר גודל של 400-800 וואט.
זו המערכת הכי משמעותית בעולם האופניים. במירוצים הדברים המשמעותיים קורים בזמנים קצרים: עלייה קצרה, לחיצה של 1-2 דקות. הבעיה עם המערכת הזו היא שהיא מעלה את הפסולת בשרירים ויוצרת את תחושת השריפה ברגליים. היתרון בה שאינה צריכה לחכות לחמצן שיגיע מהריאות.
ברמה העקרונית המערכת הזו משתמשת רק בפחמימות ולכן רוכבים רוצים לשמר את מאגרי הפחמימות שלהם במהלך רכיבות על ידי חידוש האנרגיה והגברת יכולת הגוף לשרוף שומן על חשבון פחמימות.
המערכת האירובית
המערכת הזו פחות עוצמתית מהמערכות האחרות אבל מסוגלת לפעול לפרקי זמן כמעט אינסופיים. המערכת עובדת על פחמימות, שומן וחלבון כאשר ככל שאנחנו עובדים בעצימויות נמוכות יותר כך אחוז השומן שאנחנו נשרוף גבוה יותר.
שלוש המערכות אינן מערכות נפרדות אלא מערכות שפועלות יחד. ברגע שהמערכת האנאירובית אלאקטית נכנסת לפעולה זה מפעיל גם את הלאקטית שמפעילה גם את האירובית. הדומיננטיות של המערכות משתנה ביחס לטווח ולעצימות שאנחנו צריכים. הן תמיד פועלות ביחד ומשפיעות אחת על השנייה.
כשאנחנו מתאמנים אנחנו משפיעים על העוצמה של המערכות השונות. כשאנחנו עושים אימון אנאירובי לאקטי, אינטרוולים של דקה, אנחנו הופכים את המערכת האנאירובית לאקטית לעוצמתית יותר כך שהיא תייצר יותר וואטים. אותו הדבר נכון גם כאשר אנחנו עובדים על המערכת האירובית. במסגרת תהליך זה משתפרת המערכת הקרדיווסקולארית: חמצן, נימים, עורקים, נפח דם, המוגלובין ועוד. תהליך זה מאד משמעותי והוא זה שעוזר להעלות את הסף שלכם.
כשאנחנו עובדים על מערכת אנרגטית מסויימת חשוב להתמקד בה. בפרק ניתנת דוגמה לרוכב שהתבקש לעבוד על המערכת האנאירובית אלאקטית וביצע את התרגיל בצורה לא נכונה ולכן עבד על מערכת הצח״מ.
המטרה היא לייצר איזון בין המערכות השונות ולא רק לחזק כל אחת מהן למקסימום. אם נחזק מאד את המערכת האנאירובית לאקטית היא תייצר הרבה מאד לקטאט ותגרום לחניקה של המערכת האירובית, מה שיחליש אותה. אותו הדבר נכון כשיש מערכת אירובית מאד חזקה והאנאירובית לא מספיק חזקה. במצב כזה לא תגיע אנרגיה נוספת מחומצת החלב של המערכת האנאירובית לאקטית לטובת המערכת האירובית. על מנת לדעת את האיזון בין המערכות השונות אנחנו משתמשים בבדיקות חומצת חלב.
סיכום
- מקור האנרגיה בגוף הוא ATP. מולקולה המורכבת על ידי מערכות האנרגיה השונות. האנאירובית אלאקטית והאנאירובית לאקטית אינן זקוקות לחמצן לצורך פעולתן ואילו האירובית כן.
- באימונים אנחנו משפיעים על מערכות האנרגיה השונות.
- השיטה הטובה ביותר על מנת למצוא את האיזון בין מערכות האנרגיה השונות היא בדיקת חומצת חלב.
Podcast: Play in new window | Download
